סגנונות חגורה

חגורות עתיקות הגיעו בזנים רבים והן היו מורכבות למדי בעיצובן. באופן כללי, ניתן לחלק אותם לשתי קטגוריות: האחת עשויה מעור, הנקראת "חזיר" או "פידאי", והשנייה עשויה משי, הנקראת "דדאי" או "סיטאו". לפעמים, שני סוגי החגורות מכונים ביחד "דאדאי". לפני שושלות צ'ין והאן, חגורות עור שימשו בעיקר גברים, בעוד שנשים בדרך כלל ענדו חגורות משי. *Shuowen Jiezi* (מילון של תווים סיניים) קובע, "גברים לובשים פי, נשים לובשות משי", בהתייחס לכך. עם זאת, מלבד חגורות עור, גברים יכולים גם ללבוש חגורות משי שונות. לדוגמה, *הקלאסיקה של השירה* (שיג'ינג) מזכירה, "הג'נטלמן האדיב, החגורה שלו עשויה ממשי". הפרשנות של ג'נג שואן מסבירה, "החגורה שלו עשויה ממשי, בהתייחסו לדאדאי. הדאדאי עשויה ממשי רגיל, מעוטרת בצבעים שונים." לפי הטקסטים שלפני-צ'ין, חגורות המשי של אותה תקופה היו מורכבות למדי בעיצובן, עם צבעים ועיטורים שונים, מה שמשקף הבדלים משמעותיים במעמד החברתי מהקיסר ועד לפשוטי העם. כפי שנרשם בפרק "יוזאו" של ספר הטקסים: "הפקידים-הגבוהים לובשים חגורות פשוטות כשהחלק התחתון תלוי כלפי מטה; הפקידים בדרג התחתון לובשים חגורות משי כשהחלק התחתון תלוי למטה; הפקידים בדרג התחתון לובשים חגורות-תחתונות{13}}ברוקד פקידות{1} תחתונות." הוא גם אומר: "הפקידים הגבוהים- לובשים חגורות גדולות של ארבעה אינץ'. ... הקיסר לובש חגורות פשוטות עם בטנות אדומות והחלק התחתון תלוי למטה." פרשנותו של ג'נג שואן: "פקידים-בדירוג גבוה ומעלה לובשים חגורות פשוטות, ברוחב כולן ארבעה אינצ'ים; פקידים בדרג נמוך יותר- לובשים חגורות משי ברוחב שני אינצ'ים." יש אפילו תקנות מחמירות לגבי אורך החלק התלוי של החגורה לאחר קשירתה: "אורך האבנט הוא שלושה מטרים לבעלי דירוג-נמוך יותר ושני מטרים וחמישה סנטימטרים לבעלי דירוג-גבוהים יותר."